רוב המטופלים בהם אני מטפל סובלים מכאב כרוני, מסביר ד"ר רובינסון. רובם ככולם טופלו יותר משנה בשיטות שונות כולל תרופות והזרקות ללא הטבה. כמעט כולם טופלו בפיזיותרפיה. בסופו של דבר מטופלים כאלו מגיעים לטיפול בכאב כרוני לאחר ששיטות טיפוליות רבות מוצו ולא הביאו למזור.
במטופלים כאלו לעיתים קרובות אני בודק את מצב המערכת העצבים האוטונומית על ידי מערכת בשם CLA INSIGHT

כיצד ניתן לתקן את הפגיעה של המערכת האוטונומית?

הגישה האורתופדית הקלאסית הינה לשקול הקלה בלחץ על העצבים למשל על ידי הזרקה תחת שיקוף, שאיבת דיסק או ניתוח. גישה משלימה אחרת הינה לנסות להביא לתיקון עצמי של הנזק על ידי הפעלה של מערכת העצבים האוטונומית. יש להדגיש כי הגישות אינן סותרות זו את זו אלא משלימות זו את זו. כלומר, גם אם המטופל בוחר בגישה ניתוחית, יש מקום לנסות להפעיל את המערכת האוטונומית ולעודד איזון של הזרועות תוך הפעלה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
הבסיס למערכת העצבים הפאראסימפתטית הינו עצב מוזר שנקרא עצב הואגוס – העצב הנודד – Vagabond

עצב זה נודד למעשה דרך כל אברי הגוף ומשמש כמוליך דו כיווני. כלומר, המוח מפעיל איברים, והאיברים משדרים למוח אותות לגבי מצבם.
איבר מאוד מיוחד הינו הלב, ללב יש מערכת עצבים משל עצמו. מערכת זו שולטת על פעילות הלב.

עצב זה נודד למעשה דרך כל אברי הגוף ומשמש כמוליך דו כיווני. כלומר, המוח מפעיל איברים, והאיברים משדרים למוח אותות לגבי מצבם.
איבר מאוד מיוחד הינו הלב, ללב יש מערכת עצבים משל עצמו. מערכת זו שולטת על פעילות הלב.

 

הלב מושפע מאוד ממידת הפעילות של הואגוס, לכן כאשר עצב הואגוס פועל, הפעימות של הלב אינן סדירות בצורה מלאה, מאידך, כאשר המערכת הסימפטטית פועלת קצב הלב מאוד אחיד.
לכן, מידת השונות של קצב הלב מהווה מדד טוב למידת הפעילות של המערכת האוטונומית.

איך נפעיל את המערכת הפאראסימפטטית?

  • הפעלה של המוח
  • הפעלה של הלשון ובלוטות הרוק
  • גירוי באזור האוזן שמוריד טינטון
  • לרינקס שמאפשר כניסת אויר לראות
  • קיבה – הפרשת חומצת קיבה מפעילה את עצב הואגוס
  • מעיים – עיכול מעודד הפעלה פאראסימפטטית
  • לבלב – מפריש אנזימים
  • כבד- עוסק בטיהור רעלים
  • כיס מרה שמפריש חומצת מרה
  • טחול שגורם לתגובה נוגדת דלקת על ידי הפרשה של כמוקינים
  • כליות – שמסננות את הדם
  • שלפוחית השתן אגירה של שתן מפעילה את הואגוס
  • אברי המין – הפעלה פאראסימפטטית קשורה הדוקות לאברים אלו
  • מערכת החיסון – הפעלה של הזרוע מדכאת הדלקת

בגלל שהואגוס הינו עצב דו כיווני הרי כל הפעלה של אחד האיברים גורמת בו זמנית להפעלה של איברים ואגאליים אחרים ולכן יש חיזוק של הפעילות של המערכת הפאראסימפטטית

שיטות ספציפיות להפעלת הואגוס:

חשיפה לקור: עברה פופלריזציה (פישוט של המונח המדעי) על ידי וים ואן הוף.
חשיפה לקור של הפנים והצוואר גורמת להפעלה של עצב הואגוס.

חשיפה למים קרים

אחת השיטות היעילות הינה התזה של מי קרח על הפנים, עדיף בשעות הבוקר. למרות שתחילה הנשימה נעתקת. לאחר זמן, עקב תגובה ואגאלית (מנגנון הגורם לתופעה שכיחה של הרגשת חולשה ושל התעלפות) חלה הפעלה של המערכת הפאראסימפטטית ומתפשטת תחושת חום בעור.

שירה בציבור

שירה של צלילים חוזרניים מעודדת הפעלה של עצב הואגוס. לפי מחקרים, השירה ביחד בקהילה כגון בבתי כנסת נוטה להפעיל את הלב בצורה שגורמת לעליה של HRV השונות של פעילות הלב עולה ואיתה חל שיפור ביכולת הריפוי של הגוף.

שירה בציבור

נשימות עמוקות:

נשימות עמוקות תוך הפעלה של בטן וחזה לסירוגין הינה הבסיס של טכניקות מדיטציה שונות. כל אימון של צ'י קונג מתחיל בנשימות סדירות וכמובן בדור שלנו, האיש הידוע ביותר בתחום הטיפול בנשימות, הינו וים הוף.

וים הוף

בריאות המעי:

מעי דולף הינו בעיה מאוד נפוצה אצל אנשים עם מחלות כרוניות. חשוב להוסיף פרוביוטיקה אך דרושה הדרכה רפואית כי לרוב פרוביוטיקה לא תיקלט אם לא נעשה צעדים אחרים לשם שיפור המיקרוביום כולל הוספה של מזון לחיידקים הטובים (מה שנקרא פרה ביוטיקה)
מחקרים הראו כי אנשים רבים עם מחלות כרוניות חסרים גאבא (חומצה גאמה אמינו בוטירית)
הוספה של פרוביוטיקה בעכברים מעלה את ריכוז הגאבא בבטן וכן במח עם השפעות נוגדות חרדה ומשפרות שינה.
המנגנון הינו הפעלה של עצב הואגוס ככל הנראה.

פעילות גופנית עצימה ותנועות של הגוף:

יש להבחין בין תנועות של הגוף בעיקר בשיטות של טאי צ'י וצ'י קונג לבין פעילות גופנית עצימה. בזמן שטאי צ'י מפעיל ישירות את עצב הואגוס עקב תנועות חלקות שמותחות את כל הגוף והפציות (פציות או חיתוליות בעברית הן עטיפות של השרירים שמהוות מעין חיבור בין השרירים ונמצאות תחת פיקוח עצבי) הרי פעילות גופנית עצימה כרוכה בהפעלה סימפטטית חזקה, עליה של הורמוני עקה כגון קורטיזול ואדרנלין והפחתה של HRV.
בספר מעניין הקרוי "מדוע לזברות אין מצבי עקה", מראה המחבר כי זברות מורידות לאחר ריצה את רמות הקורטיזול על ידי ניעור הגוף. זוהי פעולה שמורידה מאוד מתח, ובני אדם יכולים לעשות מסאז' כדי להוריד את העקה (מתח).

כלב מתנער כדרך להוריד מתח

יוגה:

ישנן שיטות רבות מאוד, אחת השיטות החזקות להפעלה פאראסימפטטית קרויה פאראנימה והינה למעשה נשימה דרך נחיר מתחלף בכל נשימה.
הפיתול של הגוף בעת התנוחות של היוגה גורם להפעלה של איברים פנימיים כגון מעי, כבד וטחול.
הגירוי של האזור הפרינאלי על ידי חלק מן התנוחות מפעיל את המערכת של אברי המין והשתן.

יוגה

חשיפה לאור שמש:

בעולם המערבי השתרר פחד לא ברור מחשיפה לשמש, רובנו מעבירים את רוב חיינו במשרדים מוארים בתאורה מלאכותית. לפי עבודות של ארי ויטן ישנה משמעות רבה לחשיפה לשמש שמהווה מעין צורה להאכיל את הגוף באור שמש. האור לא רק עוזר ליצור ויטמין D אלא גם להפעלה של אנזימים רבים ושונים וכן עליה של פעילות המיטוכונדריות. השפעה נוספת של חשיפה לטבע הינה חשיפה לדופק הטבעי של כדור הארץ. דופק זה בתדר של 7.8 הרץ משפר את גלי המוח ומטה אותם לכוון הפעלה של גלי אלפא.

הארקה של הגוף:

הליכה וישיבה בטבע ולו למספר שעות מאפשר להתאים את המתח החשמלי של הגוף לזה של כדור הארץ. תהליך זה שקרוי הארקה נמנע כאשר אנו הולכים על רצפה מרוצפת עם נעליים שאינן מוליכות חשמל.
לפי מאמר בביטאון לקרדיולוגיה, השימוש בהארקה מביא לירידה של לחץ דם, ירידת קצב הלב ושל רמת קורטיזול.

יתרונות בריאותיים של יציאה אל הטבע- ישיבה אל מול הים

קשר חברתי וצחוק מעלים פעילות של הואגוס

יתרונות בריאותיים של קשר חברתי - צחוק במהלך זמן איכות משפחתי

שיטות אחרות להפעיל את הואגוס הינן בתחום ההתערבויות הטיפוליות

אלו כוללות שמנים ופרחי באך, חשיפה לצבעים כולל על ידי מכשור ייעודי, וכן מלחי אמבטיה של אפסום,
שיטות טיפול פסיכולוגיות כגון שטיפה אנרגטית שהינה שיטת טיפול שהוכחה כמורידה את רמת הקורטיזול בגוף.

מדיטציה בטבע להורדת מתח

אבחון תת פעילות של עצב הואגוס

השיטה היעילה ביותר שמוכרת לי, אומר ד"ר דרור רובינסון, לאבחון תת פעילות של עצב הואגוס הינה על ידי מערכת שנקראת CLA INSIGHT שמאפשרת מתן ציון כמותי לפעילות היחסית של עצב הואגוס והמערכת הסימפטטית.
שיטה אחרת הינה מדידה של HRV – HRV הינה השונות של פעימות הלב לאורך זמן. עקרונית שונות גבוהה של קצב הלב מעידה על מערכת בעלת יכולת תגובה טובה ומאוזנת. לעיתים קרובות אנשים חולים או אנשים במצב של עקה (סטרס) כרונית יראו שונות מוגבלת מאוד של פעימות הלב.
יש לזכור כי חלק מן התרופות מפחיתות את שונות פעימות הלב ויש לשים לב אילו תרופות נלקחות על ידי המטופל.